בנייה ירוקה

נדמה ש"בנייה ירוקה" נכנסה אל חיינו בעשורים האחרונים, אך למעשה היא הייתה קיימת מאז ומעולם. במשך אלפי שנים, אנשים בנו את בתיהם במחשבה לנצל בצורה הטובה ביותר את קרינת השמש, לטובת תאורה וחימום ולתעל את כיוון הרוחות, לצינון החללים במבנה. הודות להתפתחות טכנולוגית, ובעיקר שילוב טכנולוגיית מיזוג אוויר במבנים, נוצרה מגמה של ניתוק בין הסביבה, לבין תכנון ובניית המבנה.

כיום, שיטות "בנייה ירוקה" משמשות יותר ויותר בבניית מבנים, המיועדים לשימושים רבים ומגוונים, כגון: בתי מגורים, מסחר, משרדים, תיירות, חינוך והתקהלות ציבורית. אך האם שיטה זו הינה באמת הטובה והכדאית ביותר? התשובה טמונה בסוג הטכנולוגיה, במטרת הבנייה ובצורך

לכן, לפני שמגבשים החלטה, כדאי לשקול את ההיבטים הבאים:

מהי בנייה ירוקה ומה יתרונותיה?

ככל שהאוכלוסייה הגלובלית הולכת וגדלה, והשפעתה על האקלים מחריפה, נהיה קריטי למצוא שיטות בנייה, המצמצמות את השפעתם של המבנים על הסביבה: הן בתהליך הקמתם, הן בתקופת הפעלתם והן בסיום חייהם של המבנים. המטרות העיקריות של בניה ירוקה הן הפחתת כמות פליטות המזהמים הנגרמים מהמבנים, הפחתת הפסולת במהלך הבנייה ובמהלך חיי המבנה והפחתת צריכת האנרגיה של המבנים השונים.

בבנייה ירוקה טמונים יתרונות רבים, ביניהם:

עלויות – חרף העובדה, שבנייה ירוקה הינה יקרה קצת יותר, בהשוואה לשיטות אחרות, בטווח הארוך, היא כדאית. הוצאות התחזוקה והתפעול נמוכות יותר, ולאורך זמן היא מביאה לחסכון כספי.
יעילות אנרגטית – אחת המטרות של "בנייה ירוקה" היא הפחתת צריכת האנרגיה במבנה. ההפחתה מושגת הודות לשתי שיטות עיקריות:

נדרש שתכנון המבנה יכלול את היבטי הסביבה. תכנון אדריכלי ביו-אקלימי מותאם, כולל, בין השאר: תכנון פתחים, המיועדים לחמם את חללי המבנה בעונת החורף, שימוש באלמנטים שיחסמו חדירת קרינת שמש הישירה בעונת הקיץ, הפניית הפתחים כך שהמבנה יתאוורר באופן טבעי בעונות המעבר, בידוד תרמי במבנה ועוד. כל אלו, יביאו להפחתה ניכרת בצורך בשימוש במערכות מיזוג אוויר, תוך כדי שמירה על נוחות אקלימית מיטבית במבנה. מערכות אקלום (מיזוג אוויר / חימום) אחראיות לכ-30% מצריכת האנרגיה של מבנים בישראל. בשנים האחרונות, מתפתחת גישה השואפת למבנים מאופסי אנרגיה. מטרה זו מושגת באמצעות תכנון מבנים הצורכים מינימום אנרגיה (באמצעות השיטות שהוזכרו לעיל), יחד עם יכולת ייצור אנרגיה מקומית בשטח המבנה ( גגות וחזיתות סולאריים).
שיטה נוספת כוללת שימוש במערכות ואמצעים לחיסכון באנרגיה, לרבות: שליטה חכמה בתאורה, תאורה חסכונית, מערכות מיזוג אוויר, מעליות בעלות דירוג אנרגטי גבוה ועוד.

בריאות ורווחה של האדם – לחומרים המשמשים לבנייה, ישנה השפעה ישירה על בריאות המשתמשים במבנה. תקן בנייה ירוקה מקדם שימוש בחומרים, אשר אינם פוגעים בסביבה ובאדם ובכך הופכים את סביבת פנים המבנה לבריאה יותר. שיפור התאורה הטבעית, איכות האוויר בתוך המבנה, שימוש בחומרי בנייה בריאים, שאינם פולטים רעלים, נקיים מאפר ופחם רדיואקטיבי – מטיבים עם בריאות האדם והסביבה. לבידוד תרמי תרומה ניכרת לבריאות המשתמש במבנה. בידוד תרמי טוב מונע היווצרות לחות, באלמנטים השונים במבנה, ובכך נמנעת התפתחות עובש ופטריות בסביבת פנים המבנה.
חיסכון ואיכות המים – מים נקיים הראויים לשימוש, הינם משאב יקר וחשוב. תקן בנייה ירוקה מעודד חיסכון בשימוש במים שפירים בבניין, באמצעות התקנת אביזרים ייעודיים, כגון: ברזים, מקלחות וניאגרות חסכוניות בצריכת מים. לצד זה, התקן מעודד גם שימוש במערכות לאיסוף מים ושימוש חוזר, לטובת גינון, הדחת אסלות ועוד ; ומערכות לבקרה איתור וניטור דליפות וצריכת מים עודפת, במבנה ובשטחי הפיתוח.
יעילות חומרית – בניה ירוקה מעודדת שימוש בשיטות בנייה, המפחיתות את כמות החומרים הנדרשים בבנייה, את הפסולת ומשך תקופת הבנייה. לייעול תהליכי הבנייה, ישנה השפעה רבה על הסביבה, היות ותהליכי הבנייה דורשים שימוש באנרגיה רבה. כמו כן, שימוש בחומרים, המאריכים את חיי המבנה וניתנים למחזור ,מטיבים גם הם עם הסביבה.

בנייה ירוקה – מה זה והאם משתלמת כלכלית?

בנייה בגישה זו, אמנם מחייבת יותר תכנון ומחשבה, שימוש בחומרים איכותיים ויקרים יותר ולעיתים התקנת מערכות שונות. יחד עם זאת, לטווח הארוך, שיטת בנייה זו משתלמת יותר כלכלית, בין היתר, בזכות תכנון מקדים בשלבי הבנייה. תכנון של מיקום נכון של הבניין, ביחס לקרני השמש, משפר את הטמפרטורה הטבעית בחללי המבנה ומקטין את הצורך בקירור או חימום הבית. בשיטת בנייה זו מושם דגש על בידוד טוב יותר וזיגוג איכותי בחלונות. תוספות אלו תורמות לחסכון בהוצאות תפעול ותחזוקה ומגדילות את ערך הבית.

שיטות של בנייה ירוקה תורמות להתייעלות האנרגטית של המבנה, ע"י הפחתת צריכת האנרגיה. לאורך זמן, החיסכון עשוי להצטבר בסכומים של מאות אלפי שקלים לדירה.

שיטות שונות של בנייה ירוקה

תחום הבנייה הירוקה רחב ומעודד שינויים רבים, בתהליך הבנייה. שיטות בנייה ירוקה עשויות לכלול:

מעבר לשימוש בחומרים שאינם מזיקים למשתמש במבנה ומזיקים פחות לסביבה.
צמצום פסולת, באמצעות שיטות בנייה מודולרית וייצור מוקדם במפעל.
מחזור חומרים, כגון: פסולת בניין, בטון, עץ ועוד.
תכנון אדריכלי ביו-אקלימי, לשילוב המבנים עם הסביבה הקיימת.
בידוד תרמי איכותי, לטובת שמירה על נוחות אקלימית מיטבית בפנים המבנה.

הדרישות הישראליות עבור תקן בנייה ירוקה

בניה ירוקה אינה מותרות יותר, אלא הכרח. לאחרונה, נכנסו תקנות חדשות בתחום הבנייה בישראל, המחייבות מבנים חדשים, לעמוד בתקן הישראלי ל"בנייה ירוקה" (תו תקן ישראלי 5281). בשלב זה, התקן מתייחס למבנים בקנה מידה גדול, כגון: מגורים ברבי קומות, מבני ציבור שהשטח שלהם עולה על 1,000 מ"ר ומבני משרדים ומסחר שהשטח הכולל שלהם עולה על 5,000 מ"ר. בשנת 2023, התקן יחייב גם מבנים קטנים יותר.

תקן בניה ירוקה גובש לראשונה כבר משנת 2005. לאורך השנים עבר שינויים, אך לא היה מחייב. כעת, יצא עדכון מקיף לתקן, המחייב כאמור בנייני ציבור, מוסדות חינוך, בנייני מגורים, בנייני משרדים ומסחר, לצד דרישות נרחבות, המהוות תנאי לקבלת אישורים כמו היתר בנייה וטופס 4.

תקן בנייה ירוקה מכיל שמונה פרקים: אנרגיה: (ביצועים אנרגטיים של המבנה ומערכות הבניין), קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר בנייה וחדשנות. בכל פרק מפורטות דרישות התקן בסעיפי משנה, חלקם מהווים תנאי סף מחייבים וחלקם רשות והמלצה. כדי לעמוד בדרישות התקן נדרש "לצבור" נקודות, בהתאם למשקל הסעיף וחשיבותו.

הדירוג הנמוך ביותר, המהווה דרישת סף, הוא כוכב אחד השווה ל-55 נקודות. בדירוג זה כל המבנים החדשים חייבים לעמוד. הדירוג הגבוה ביותר הוא חמישה כוכבים, שהוא שווה ערך לצבירת 90 נקודות בתקן.

אילו בדיקות נדרש לבצע במהלך הבנייה, כדי לעמוד בקריטריונים?

כיום, מרבית המבנים נדרשים לעמוד בתקן "הבנייה הירוקה", ולכן רצוי ומומלץ לשלב אנשי מקצוע עבור התעדה לבנייה ירוקה, לליווי וייעוץ לאורך הפרויקט. ייעוץ בנייה ירוקה כולל המלצות כיצד לעמוד בדרישות התקן, בנייה משולבת של אסטרטגיה והחלטה אילו סעיפים מתוך התקן כדאי ליישם, על מנת לעמוד בדרישות. יועצי בנייה ירוקה אשר ישולבו בשלב מוקדם יותר של הפרויקט, יוכלו להשפיע על תכנון בניה ירוקה, ולהקל על תהליך יישום התקן. שילוב גורמי הייעוץ בשלב מוקדם, עשוי להוזיל את העלויות משמעותית ליישום התקן.

הנזק העלול להיגרם בשל אי שילוב יועצי בניה ירוקה, עלול להיות יקר מאד. היות וקבלת אישור סופי הוא תנאי סף להתחלת הבנייה, במידה והתוכנית אינה עומדת בתקן, ידרשו התאמות ושינויים בשלבים מאוחרים. התאמות אלו עלולות לייקר ולהאט את תהליך הבנייה.

שלבי התקן:

תקן "בנייה ירוקה" כולל שלושה שלבים: מקדמי, שלב א' ושלב ב'. בנוסף, נדרשים שני סיורים: בשלב השלד ובשלב הגמר.

שלב מקדמי:

היועץ יתכנן את האסטרטגיה, על מנת שהפרויקט יעמוד בדרישות התקן. הליך זה יעשה בתיאום עם מנהלי הפרויקט, האמונים לוודא כי התכנון עומד בכל הסעיפים, המהווים תנאי סף, יחד עם בחירת האלמנטים שהוחלט ליישם בפרויקט.

שלב זה מתבסס ברובו על הצהרות המתכננים ומנהלי הפרויקט או היזם. ההצהרות נועדו להבטיח, כי בעת התכנון המפורט, המתכננים השונים יפעלו לפי ההנחיות השונות, לטובת עמידה בדרישות התקן עפ"י הסעיפים השונים.

כמו כן, בשלב המקדמי ייבדק הדוח התרמי עבור הפרויקט. בדוח זה יפורטו האסטרטגיה שנבחרה, לטובת עמידה בדרישות התקן 1045 לבידוד תרמי של מבנים. לאסטרטגיה זו השלכה ישירה על הדירוג האנרגטי של המבנה בהמשך.

שלב א':

בשלב זה היועץ יספק את כל הראיות הנדרשות, עבור הסעיפים השונים. נדרש להציג הוכחות עבור כל סעיף, לעמידה בדרישות התקן בהתאם . במרבית הסעיפים נדרש להוכיח, כי הסעיפים שנבחרו ליישום, מוטמעים בתוכניות המפורטות, ובמפרטים השונים.

שלב ב':

בשלב זה נדרש להציג כי התכנון תואם את הביצוע. המכון יוודא כי כל מה שתוכנן במסגרת בנייה ירוקה, אכן מיושם כפי הנדרש במבנה, ותואם את מה שתוכנן. בסיור הגמר, תבחן כי אכן ישנה עמידה בדרישות. בחלק מן הסעיפים, יידרש להציג קבלות רכישה או תעודות משלוח, אשר יספקו הוכחה כי אכן האלמנטים נרכשו בפועל.

סיור שלד:

סיור השלד יתבצע באתר. מכון התעדה יגיע לאתר, לאחר שהמבנה קיבל אישור שלב א' ולאחר שבניית השלד הסתיימה וניתן לראות את חתכי המבנה השונים עם הבידוד חשוף. הסיור נועד לוודא, כי הבידוד התרמי במבנה בוצע, בהתאם לדוח התרמי, שנעשה עבור הפרויקט ובהתאם לדרישות תקן 1045. בסיור, ייבדק הבידוד, בטרם כיסוי וחיפוי בחומרי הגמר. בסיור ייבדק, בין היתר, הבידוד באלמנטים הבאים: קירות חוץ, קיר ממד, רצפה מעל חלל פתוח או סגור, תקרה עליונה, מרפסת מעל דירה, והבידוד בגשרים התרמיים.

דירוג אנרגטי –במסגרת ה"בנייה הירוקה" נדרש לעמוד גם בתו תקן ישראלי 5282. במסגרת התקן, יעשה ניתוח של הדירוג האנרגטי בכל דירה בנפרד, ובבניין כולו כפרויקט. ככל שהדירוג האנרגטי של המבנה כולו והדירות יהיה גבוה יותר, כך ההתייעלות האנרגטית שלהן תהיה גבוהה יותר. התייעלות אנרגטית באה לידי ביטוי בצריכת האנרגיה של הדיירים בבניין. דירה בעלת דירוג אנרגטי גבוה בדרגה A, תצרוך פחות אנרגיה עבור אקלום הדירה (חימום או קירור). התייעלות זו תביא לחיסכון ישיר בחשבון החשמל של הדיירים, ובכך תפחית את השפעת השימוש במבנה על הסביבה.

היכן מבצעים את הבדיקות?

הבדיקות לעמידה בתקן בנייה ירוקה יבוצעו במעבדות השונות, שהוסמכו מטעם הרשות להסמכת מעבדות בתחום בנייה הירוקה. במרבית הרשויות המקומיות, על מנת לקבל היתר בנייה, המבנה יידרש לעמוד בדרישות התקן, של השלב המקדמי. כדי לקבל טופס 4, תדרש עמידה בדרישות התקן של שלב ב'.

על מנת לוודא שהמבנים אכן עומדים בתקנים המחייבים, נדרש לבצע בדיקות שונות, על ידי בודקים מקצועיים. חברת סיסטם מעבדות בע"מ, הינה מעבדה מוסמכת ומורשית, על ידי הרשות להסמכת מעבדות, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, ומציעה מעטפת שלמה של שירותי בדיקות מעבדה ברמה הארצית.