מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, שוגרו אל עבר מדינת ישראל אלפי רקטות על ידי חמאס מדרום וחיזבאללה מצפון, כך שאף אחד ברחבי המדינה אינו חסין. במהלך חודשי המלחמה, רבים מהאזרחים נאלצו לרוץ עשרות פעמים ויותר אל עבר מקום מסתור כזה או אחר ולהתגונן מפני הירי. גם תושבי אילת הרחוקה מצאו את עצמם בחוסר אונים בגלל מתקפות טילים שביצעו החות'ים מתימן.
אך לא מדובר במציאות חדשה. לאורך שנות ה-80 תושבי הצפון סבלו רבות מקטיושות שנורו מאזור לבנון. בתחילת שנות ה-90 מדינת ישראל התמודדה עם מתקפת קסאמים שנורו מעיראק, ומאז שנת 2001 הפלסטינים נכנסו לתמונה והחלו ליירט את ישראל בכמה וכמה מערכות צבאיות, מעזה ואף מאזור יהודה ושומרון.
אם בתחילה היה מדובר ברקטות קצרות טווח מהם סבלו תושבי הדרום בלבד, עם השנים גם תושבי גוש דן החלו לסבול מנחת זרועם של רקטות וטילי גראד משופרים שהגיעו לטווח של עשרות קילומטרים ויותר.
המציאות המלחמתית באזור לא הותירה ברירה אלא לחפש מקומות הגנה יעילים יותר ממקלטים ציבוריים או מקלטים בקומת המרתף של בנייני מגורים. זאת מאחר ופרקי הזמן בהם אזרחים היו צריכים להגיע אל מקום מסתור החלו להתקצר יותר ויותר, בחלק מהמקומות עד כדי שניות בודדות.
כך נולד לו המקלט הביתי – ממ"ד, מרחב מוגן בתוך מעטפת של בית.
לא רק רקטות אלא גם איום בדמות רעידת אדמה
אם המצב הביטחוני הרגיש אינו מספיק, תושבי ישראל יודעים כי בשלב מסוים אזורים מסוימים בארץ יעברו רעידת אדמה קשה שיש ביכולתה לפגוע קשות בבניינים ובתשתיות, עקב מיקומה של המדינה על השבר הסורי-אפריקאי.
בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2018 עולה כי ישראל כלל אינה מוכנה לרעידת אדמה עוצמתית, ומאז לא נעשו יותר מדי פעולות שאמרות למנוע או להתמודד עם אפשרות של אסון יוצא דופן בדמות עשרות אלפי נפגעים ויותר.
דוח נוסף של מבקר המדינה מהשנה שעברה הצביע על כך שבישראל קיימים יותר מ-600 אלף מבנים שלא עומדים בתקן לעמידות בפני רעידת אדמה.
בדיוק כמו הגנה נגד רקטות וטילים כך גם במקרה של רעידות אדמה, הממ"ד מהווה אזור בטוח למי שנמצאים בתוך מבנה, מקומה שלישית ומעלה שניתן להגיע אליו תוך שניות בודדות מרגע תחילתה של רעידת האדמה.
נקודה חשובה שחייבים לקחת בחשבון. בזמן מתקפת רקטות וטילים חשוב מאוד לסגור את החלון ואת דלת הממ"ד, אך בזמן רעידת אדמה חשוב להשאיר אותם פתוחים כדי לשמור על אוויר שייכנס אל תוך החדר ואפשרות נוחה יותר להיחלץ לאחריה.
האם כל בית בישראל חייב שיהיה בו מרחב מוגן? על חוק בניית ממ"ד
בעקבות מלחמת המפרץ בתחילת שנות ה-90', נחקק חוק אשר חייב הקמה של מרחב מוגן, דירתי או קומתי בכל בניין חדש שייבנה או כחלק מתוספת בנייה חדשה. אומנם תנופת הבנייה בישראל הולידה מאז עשרות אלפי דירות חדשות ובכולם יש ממ"דים, אך עדיין למעלה מ- 50% מהבניינים ודירות בישראל אינם מוגנים, מאחר ואותו חוק לא חל רטרואקטיבית.
אם הולכים על פי החוק היבש אז אין חובה כי בכל בית יהיה ממ"ד, אך המציאות חזקה יותר מכל חוק יבש כזה או אחר, לכן במידה ואתם מבקשים לשמור ולהגן בצורה המיטבית ביותר על בני המשפחה שלכם, מומלץ מאוד כי גם בבניינים ישנים יותר או בבתים פרטיים, יהיה ממ"ד חדש ותקני.
בניית ממ"ד בבניין משותף
מאחר ובנייה של ממ"ד בתוך דירה קיימת לא נחשבת כשיפוץ אשר משפיע על הבניין והחלק החיצוני שלו שפונה לרחוב, אין שום צורך באישור או היתר בנייה מיוחד מטעם עירייה או מועצה, אלא פשוט לקבל החלטה למגן את הבית ואת בני המשפחה בדרך הטובה ביותר.
יחד עם זאת מאחר ומדובר בבניין מגורים בו יש שכנים נוספים, במידה ואחד השכנים מתנגד לבניית של חדר ממ"ד בדירה אחרת, על הדייר שמבקש לבנות את החדר המוגן להשיג חתימות של כ-60% מדיירי הבניין אשר מאשרים לו את הבנייה.
בניית ממ"ד בבית פרטי
בנייה של ממ"ד בבית פרטי אינה מצריכה את אישורם של השכנים מסביב, אך כדי לשמור על שכנות טובה מומלץ ליידע אותם על העניין, ואולי אף להמליץ להם לבנות מרחב מוגן גם כן, כדי לשמור על ביטחונם לכל מקרה.
בניית ממ"ד בחצר הבית
במקרה זה מדובר בתוספת בנייה החורגת ומשנה את הקיים. לשם כך צריך לקבל אישור לתוספת בנייה מצד העירייה או המועצה המקומית, כמו גם קבלת היתר שינוי המבנה לאחר בנייה של תוכנית חתומה על ידי מהנדס ואדריכל.
במקביל, ניתן לבדוק לגבי הבאה של ממ"ד מוכן ישירות אל חצר הבית או לחילופין מיגונית.
הפרמטרים של ממ"ד תקני
הוראות החוק ופיקוד העורף העמידו דרישות מאוד מחמירות לבניית ממ"ד תקין, וכל פרמטר החורג מהדרישות הללו אינו מספיק.
רצפת חדר ממ"ד חייבת להיות בגודל של 9 מ"ר לפחות. החדר עצמו צריך להיות בגובה של 2.5 מטר ושיהיו בו לפחות שני פתחים לאוורור, חיצוני ופנימי.
הקירות החיצוניים של הממ"ד חייבים להיות עשויים מבטון מזוין בעובי של כ- 25 ס"מ. הממ"ד צריך להיבנות כך שיגן על יושביו מפני הדף ורסיסים של רקטות וטילים העלולים לפגוע במבנה, אם דרך החלונות או בדלת הממ"ד.
בניית ממד בחדר קיים
במידה ויש לכם דירה בלי ממ"ד, אין צורך לשבור קירות ולבנות במיוחד חדר חדש בתוככי הבית, אלא עומדת בפניכם האפשרות להפוך את אחד מחדרי הבית הקיימים לחדר ממ"ד שיעמוד בכל התקנים הדרושים.
באופן טבעי מדובר בהליך מורכב יותר, כאשר החדר חייב לעבור חיזוקים בדמות קונסטרוקציית ברזל העומדת בכל התקנים של פיקוד העורף. להוסיף במידת הצורך נקודות חשמל, מיזוג ותאורה. החלפה של הדלת הקיימת לדלת הדף. החלפת החלון הקיים לחלון עמיד בפני הדף ורסיסים. קירות החדר חייבים יהיו להיות מבטון מיקרו דחוס, ופעולות נוספות שיחייבו את חתימתו ואישורו של מהנדס בניין אשר מתמחה בקונסטרוקציה וחדרי ממ"ד.
כמה עולה לבנות ממ"ד? פירוט מחירים
עלות בניית ממ"ד נעה בין כ-80 אלף שקלים ועד ל- 120 אלף שקלים.
העלות משתנה בהתאם לתנאי השטח של כל מבנה בנפרד, בין אם מדובר בתוספת של ממ"ד חדש, הפיכת חדר קיים לממ"ד תקני, ממ"ד בחצר הבית וכד'.
במידה ומדובר בפנייה כוללת של כל הדיירים בבניין מגורים אל חברה קבלנית המבצעת עבודות מסוג זה, ניתן לחסוך בעלות של כל דייר בנפרד.
כך תוודאו שבניית הממ"ד מתבצעת בהתאם לתקן – בדיקת תקינות ממד
חברות קבלניות המציעות שירותי בנייה של חדרים מוגנים יש לא מעט.
על מנת להיות בטוחים כי עבודות הביצוע של החדר המוגן נעשות על הצד הטוב ביותר, מומלץ להיעזר לאורך כל תהליך הבנייה בשירותי מעבדה של חברה המתמחה בבדיקות בקרה של הכוחות הפועלים בענף הבנייה, ומי שמחזיקה באישור בעל תו תקן מחמיר של הממונה על התקינה בישראל ומטעם משרד הכלכלה והתעשייה.
חברת סיסטם היא אחת החברות המובילות בתחום זה בישראל והיא פועלת בשטח כבר מעל לשני עשורים. במהלכן אנשי המקצוע שלה המתמחים בתחומי הנדסת גיאוטכניקה, הנדסת בנייה, הנדסה כימית והנדסת חומרים, העניקו שירות מופתי לחברות פרטיות ולארגונים ציבוריים רבים.
הימצאות של חדר מוגן בתוך בתים בישראל היא כבר לא בגדר המלצה אלא חובה. במידה וקיבלתם החלטה למגן את הבית ולהגן על בני המשפחה, ופניתם אל חברה קבלנית כזו או אחרת על מנת שהיא תבצע את פעולות הבנייה, אל תסתכנו אלא תבטיחו לעצמכם כי חדר הממ"ד יהיה עשוי מחומרי הגלם הטובים ביותר ויעמוד בכל התנאים המחמירים שיבטיחו עבורכם הגנה מלאה.
תוכלו לעשות זאת בעזרת הסיוע המקצועי שחברת סיסטם מציעה לכלל לקוחותיה.
